תוספות על מנחות ו׳ ב:י״ד

מהדורה: מהדורת וילנא

« תוספות על מנחות ו׳ ע״ב:י״א תוספות על מנחות ו׳ ע״ב:ט״ז »

14 וְכִי תֵימָא, מִבָּמָה לָא יָלְפִינַן, וְהָתַנְיָא: מִנַּיִן לַיּוֹצֵא, שֶׁאִם עָלָה לֹא יֵרֵד, שֶׁהֲרֵי יוֹצֵא כָּשֵׁר בְּבָמָה!

פירוש תוספות על מנחות ו׳ ב:י״ד

14 וכי תימא מבמה לא ילפינן. פירש בקונטרס קודם שנבדל אהרן משמע שרוצה לומר דלאחר אהרן לא הותר זר בבמה וא"א לומר כן כדמוכח בפ' בתרא דזבחים דף קיח. דדריש איש איש להכשיר את הזר והיינו לאחר שנבדל אהרן ועוד מצינו שמואל א יג שאול ושמואל שהקריבו בבמה:

15 שהרי יוצא כשר בבמה. וא"ת והרי יוצא דדם כשר בבמה ותנן בפ' המזבח מקדש זבחים דף פד. ושיצא דמה חוץ לקלעים לרבי יהודה אם עלתה תרד וי"ל דהאברין ודאי ירדו אבל הדם אינו מתקנח מכותלי המזבח:

« תוספות על מנחות ו׳ ע״ב:י״א תוספות על מנחות ו׳ ע״ב:ט״ז »